משמר הדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה: לקבוע כי החלטת שר החינוך, יואב גלנט, למנוע כניסת ארגונים שונים למוסדות חינוך ניתנה בחוסר סמכות, מבוססת על שיקולים שאינם ענייניים ולכן דינה בטלות.

להלן מתוך פניית המשמר הדמוקרטי ליועץ המשפטי לממשלה מה-18 בינואר 2021:

 

ב-17 בינואר 2021 פרסם שר החינוך, יואב גלנט, הוראה בדבר איסור הכנסתם לבתי ספר של ארגונים הפועלים "בסתירה למטרות החינוך הממלכתי או באופן המבזה את חיילי צה"ל".

 

בהתאם לנוסח הוראה זו, הורה שר החינוך למנכ"ל משרד החינוך ומנהלי המחוזות השונים במשרד זה לאסור על כניסתם לבתי ספר של ארגונים הפועלים בסתירה למטרות החינוך הממלכתי, ובכלל זה כינויי של מדינת ישראל בכינויי גנאי שקריים או אמירות נגד היותה של ישראל מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית או פעולה כנגד חינוך לשירות משמעותי בצה"ל או פעולות המיועדות לפגוע או לבזות את חיילי צה"ל. כך, לדוגמה, הציג השר גלנט ארגון מסוג זה כארגון המכנה את מדינת ישראל – "מדינת אפרטהייד".

 

הוראה זו נמסרה על רקע כוונות בית הספר הריאלי העברי בחיפה לאפשר למנכ"ל ארגון "בצלם" להשתתף בפאנל ביחד עם נציגים נוספים של ארגוני זכויות אדם ועיתונאים במפגש תחת הכותרת "שליטה צבאית ביהודה ושומרון ושמירה על זכויות האדם – הילכו יחד?".

 

ראשית כל, לא ברור מקור הסמכות של השר להוציא הוראה כזאת, שכן בהתאם להוראת סעיף 2(ב) לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953 על השר לקבוע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שאינו חלק ממערכת החינוך שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי המפורטות בסעיף 2(ב) לחוק חינוך ממלכתי, וכללים אלו טרם נקבעו על-ידי השר.

 

יתרה מכך, חוק חינוך ממלכתי קובע 11 מטרות לחינוך הממלכתי ביניהן גם חיזוק כוח השיפוט והביקורת, טיפוח סקרנות אינטלקטואלית, טיפוח מחשבה עצמאית, טיפוח מעורבות בחיי החברה הישראלית ולהנחיל את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד ולערכים דמוקרטיים.

 

בהקשר זה אין צורך להכביר מילים על חופש הביטוי המהווה זכות יסוד בישראל, ואשר כולל בין היתר את הזכות לקבל ולמסור מידע, ולהשמיע ולשמוע דעות והשקפות באופן חופשי. חופש הביטוי חיוני הן למימוש העצמי של כל אדם והן לקיומו של ההליך הדמוקרטי, והגנה על חופש הביטוי חשובה דווקא במקרים של ביטויים קשים ומקוממים, וחיונית במיוחד להגנה על זכויות האדם של קבוצות המיעוט.

 

בתוך כך ראוי להדגיש כי חינוך אזרחי ראוי כולל עיסוק בסוגיות החשובות ביותר שעל סדר יומה של החברה הישראלית, וביניהן גם נושא השליטה הצבאית בשטחי יהודה ושומרון והמשמעויות וההשלכות בעקבות זאת. לא ייתכן דיון רציני בסוגיית השליטה הצבאית בשטחים אלו מבלי שיישמע קולם של ארגוני זכויות אדם העוסקים במשמעויות ובתוצאות של שליטה זו, לצד קבלת פרספקטיבה מארגונים ומאישים אחרים, כפי שניסה לעשות בית הספר הריאלי העברי בחיפה.

 

שר החינוך בהוראתו הפר את חובתו לנמק את החלטתו ולפרט את הטעמים להחלטה ולהימנע מניסוחים כלליים. חובה זו מוטלת ביתר שאת שעה שלא הותקנו כללים כאמור בחוק. הוראתו של השר אינה קובעת קריטריונים ברורים בכל הנוגע לארגונים שייאסר עליהם לבצע פעילות במוסדות החינוך וכן אינה מפרטת את הסתירה החמורה והמשמעותית למטרות, כולן או חלקן, החינוך הממלכתי. יתרה מכך, בחר השר לקבוע כי – לצורך הדוגמה "מדינת אפרטהייד" הוא "כינוי גנאי שקרי" בכל הקשור למדינת ישראל, ומדוגמה זו עולה החשש כי עסקינן בהוראה פרסונלית המכוונת לארגון פלוני שלא מבוססת על תשתית עובדתית אלא על שיקולים לא-ענייניים.

 

משכך, נדמה כי מדובר בהחלטה בלתי-סבירה ודינה פסלות.

 

יוער, כי ההחלטות שקיבל בית הספר הריאלי העברי בחיפה בדבר היענות או אי-היענות להנחיית השר, אינן מעלות ואינן מורידות ביחס לחוקיות הוראתו של השר. מקום בו בית ספר מסוים מקבל החלטה ספציפית באשר לדרכי התנהלותו, אין בכך כדי לאיין את ההשפעה השלילית שעתידה להיות להנחיית השר ביחס לבתי ספר אחרים ובמקרים עתידיים.

 

לא למותר לציין כי מצויים אנו בתקופה של ממשלת מעבר, אשר אינה מכהנת עוד מכח אמון הכנסת אלא מכח עיקרון רציפות הממשלה וכי בהתאם להלכות בית המשפט העליון, שריה של ממשלה יוצאת מחויבים באיפוק בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו. מתחם הסבירות לעניין זה נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת, ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה ממשלתית לבין דרישת האיפוק כאמור.

 

בהקשר זה ראוי להדגיש כי הוראת סעיף 2(ב) לחוק חינוך ממלכתי נחקקה בשנת 2018 ועד כה לא מצא השר לנכון לקבוע כללים כאמור. יתרה מכך, נושא המפגש בין תלמידי בית הספר הריאלי לבין מנכ"ל ארגון בצלם עלה בתחילת דצמבר 2020, אז החליטה הנהלת בית הספר לדחות את המפגש למועד מאוחר יותר, וזאת בטרם התפזרה הכנסת ה-23. אם היה כורח ודחיפות מיוחדת לשר החינוך לפרסם הוראה דומה כאמור, היה יכול לעשות זאת בטרם התפזרה הכנסת הנוכחית ומשכך נהיר היה מקום שלא להפעיל את הסמכות הקונקרטית, ככל והייתה סמכות כזו.

אשר על כן, קיים חשש שהוראה לא מנומקת שניתנה בהיעדר התקנת כללים ברורים תיצור עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד את הממשלה הנבחרת בפני מצב בלתי הפיך ולכבול את ידיה, וכן קיים חשש להעדפת האינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי, אשר בגינו נקבע כי יש להיזהר מפני שימוש לרעה בכח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *