במסיבת עיתונאים משודרת שקיים ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, במוצאי שבת 14 במרץ 2020, התייחס ראש הממשלה לצעדי המניעה שתנקוט ממשלת ישראל במטרה לבלום את התפשטות נגיף הקורונה. בתוך כך, אמר ראש הממשלה: "האויב הוא בלתי נראה ואנחנו רוצים לאתר אותו. קודם כל עלינו לאתר את החולים ואנחנו מפעילים את כל האמצעים שבידינו, אמצעים דיגיטליים שקיבלנו למען מאבק בטרור. אין ברירה, אנחנו עומדים בפני מלחמה שדורשת צעדים לא פשוטים והיא דורשת פגיעה מסוימת בפרטיות".

בעקבות זאת פנה המשמר ליועץ המשפטי לממשלה וכתב כי:

"ראש הממשלה הודה בפומבי כי הוחלט זה מכבר להפעיל אמצעים דיגיטליים כדי לעקוב אחר אזרחי ותושבי ישראל, כחלק מהמאבק לבלום את התפשטות נגיף הקורונה. ככל הנראה, אמצעים אלה כבר החלו להיות מופעלים על-ידי רשויות המדינה".

"הזכות לפרטיות היא זכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההכרה בה כזכות חוקתית מחייבת שכל פגיעה בה תיעשה אך ורק לפי התנאים שנקבעו בפסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד זה, כלומר 'בחוק ההולם את עריכה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו'".

"חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) נחקק בשנת 2007 והוא מאפשר לרשויות האכיפה לקבל, לפי עילות מסוימות, נתונים ממאגרי מידע של חברות התקשורת לשם גילוי עבירות ולמען הצלת חיי אדם. הנתונים כוללים איכון של טלפונים סלולריים, פירוט שיחות וכיו"ב. דרך המלך לקבלת המידע היא על-ידי צו של שופט בית משפט לבקשת קצין משטרה".

"מתן אפשרות לקבלת מידע כאמור ושימוש במידע מחייב דיון ציבורי ושינוי חקיקה. כמו כל זכות ובפרט זכות יסוד, הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת ועליה לעתים לסגת מפני זכויות אחריות או מפני אינטרסים נוגדים. לצד ההצדקות לפגיעה בזכות זו המעוגנת בחוק יסוד – 'כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו' – יש לבחון את הפגיעה הנובעת מהאמצעים שכבר ננקטו ומההשלכות של השימוש באמצעים על החברה כולה ועל כל אחד מהפרטים בה".

על רקע הוראות אלה, ביקש המשמר לדעת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *