ב-20 לאפריל 2020 הגיש משמר הדמוקרטיה עתירה לבג"צ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת דאז בני גנץ ונגד הכנסת.
בעתירה, דרש משמר הדמוקרטיה כי בית המשפט העליון יוציא צו הצהרתי הקובע כי נוכח האישומים החמורים התלויים ועומדים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשיא המדינה אינו רשאי להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה ואינו רשאי לקבל הודעה על הרכבת הממשלה בראשה עומד בנימין נתניהו או שבראשה עומדים נתניהו וגנץ במשותף.
במסגרת העתירה לבית המשפט, כתב המשמר כי מדינת ישראל נתונה בשלושה משברים קיצוניים בחומרתם, בעת ובעונה אחת: המשבר הראשון הוא משבר פוליטי-דמוקרטי. משבר זה נובע כל-כולו כתוצאה מהסתבכותו של בנימין נתניהו, המשמש ראש ממשלת ישראל זה כ-11 שנים רצופות, בעבירות פליליות חמורות שעניינן טוהר המידות. בעקבות זאת פעל ופועל בנימין נתניהו לערער את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, להחליש את שומרי הסף ולכרסם באמון הציבור במערכת המשפט – והכול כדי לחמוק מאימת הדין. במסגרת זו אף הוביל ראש הממשלה נתניהו לקיומן של שלוש מערכות בחירות רצופות לכנסת, באפריל 2019 , ספטמבר 2019 ובמרץ 2020.
המשבר השני הוא משבר בריאותי חמור, שעיקרו התפרצות גלובלית של נגיף הקורונה. ישראל והעולם כולו מצויים בעיצומה של ההתמודדות עם מגיפה זו, המביאה עמה תקופת חירום חריפה המוצאת את ביטויה בכל תחומי החיים, ומחייבת את רשויות השלטון – הממשלה, הכנסת ומערכת בתי המשפט להתמודדות יוצאת דופן עם האתגרים הרבים הנמצאים לפתחן.
המשבר השלישי הוא משבר כלכלי וחברתי עמוק, ההולך ומעמיק ומחריף עם כל יום שעובר, כאשר המשק מצוי במצב של השבתה דה-פקטו כמעט מלאה, ותוך שמשפחות ויחידים שוקעים עמוק אל תוך חידלון כלכלי, חובות, אובדן מקורות הכנסה, ואלה בתורם מטלטלים את סדרי החיים ברמת הפרט וברמת המדינה.
אל מול שלושת המשברים הללו, הודיעו ביום 20 באפריל 2020 סיעות הליכוד וכחול-לבן על כוונתן להרכיב שממשלה שבראש אמור לעמוד, לראשונה בתולדות המדינה, מי שהוא נאשם בעבירות פליליות חמורות. אדם שהתביעה הכללית בישראל מצאה כי יש נגדו ראיות המספקות סיכוי סביר להרשעה בשלוש פרשיות שונות, והנאשם בעבירות שעניינן טוהר מידות – לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים.
מר בנימין נתניהו אכן מכהן כראש ממשלה זה כחמישה חודשים לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל את החלטתו הסופית להעמידו לדין; וקרוב לשלושה חודשים לאחר שכתב האישום הוגש הלכה למעשה לבית המשפט, ואולם הוא מכהן בתפקידו זה עד עתה כראש ממשלת מעבר, ולא כראש ממשלת קבע. לעניין זה חשיבות היורדת לשורשו של עניין, כפי שפורט בעתירה. כך שהמסקנה היא שאכן, ככל שאכן תוקם ממשלה בראשות בנימין נתניהו תהא זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שבה מכהן בראש ממשלת קבע אדם הנאשם בעבירות פליליות חמורות.
משמר הדמוקרטיה סבור כי הדין המצוי בישראל הוא כי אדם שכזה, אינו יכול לכהן בתפקיד ראש ממשלת ישראל. זאת, כפועל יוצא ומכוחה של הלכת דרעי-פנחסי, שכוחה עודנו במותניה אף בחלוף 27 שנים ממועד שניתנה, ואף ביתר שאת. לגישת המשמר, אמנם הדין המצוי דין נסתר הוא, שכן טרם היה סיפק בידיה של רשות שלטונית או ערכאה שיפוטית לפסוק במפורש את פסיקתה בעניין זה. ואולם משבא הרגע, הרי שמתפקידם ומחובתם של הגורמים המוסמכים – היועץ המשפטי לממשלה מזה; היועץ המשפטי לכנסת מזה; ובית המשפט הנכבד מעל כולם – לקבוע קביעות ברורות בעניין זה, דבר דבור על אופניו.
מתוך הקביעה כי בראש ממשלת ישראל לא יכול לעמוד מי שהוא נאשם בעבירות פליליות חמורות, עולות ומתגבשות גם המסקנות שביסוד הסעדים הנוספים שבעתירה: כי נשיא המדינה אינו רשאי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על מי שנאשם בעבירות כאמור; כי מי שנאשם בעבירות כאמור אינו רשאי ליטול על עצמו את התפקיד להרכיב ממשלה; כי על היועץ המשפטי לממשלה למסור חוות דעת שזו מסקנתה לידי הגורמים הרלוונטיים; וכי יו"ר הכנסת אינו רשאי לכנס את הכנסת על מנת לכונן ממשלה שהעומד בראשה הוא נאשם כאמור.
טוהר המידות ברשויות השלטון הוא יסוד מוסד של שיטת הממשל שלנו, של עקרון שלטון החוק, ושל עקרונות יסוד משטריים כגון חזקת ההגינות השלטונית, חזקת הענייניות וחזקת התקינות. אין הדבר הוא שקיים חשש כי בעומדו של בנימין נתניהו בראשות ממשלת ישראל קיים חשש לאובדנם של כל אלה; אלא שיש ודאות מוחלטת כי עקרונות אלה אכן יתפוררו ויתאיינו, ומדינת ישראל שוב לא תהיה מושתתת על אדנים של ממשל תקין, הגון ומוסר.