ב-11 בדצמבר 2019 פנה משמר הדמוקרטיה ליועץ המשפטי של הכנסת, בעקבות פרסום בכלי התקשורת כי בכוונת ראש הממשלה נתניהו להציע מתווה אשר עתיד לשנות בפועל את שיטת הבחירות בישראל ולקיים בחירות ישירות לראשות הממשלה. שינוי כזה כרוך בתיקון לחוק יסוד: הממשלה ובתיקון עקיף, לכל הפחות, גם של חוק יסוד: הכנסת.
ביצוע הליך תיקון בזק בחוקי יסוד היא פעולה רבת משמעות כשלעצמה, קל וחומר מקום בו משמעות החקיקה היא שינוי בשיטת הבחירות עצמה. תזמון זה, סמוך לקראת פיזור הכנסת אשר תוביל למערכת בחירות שלישית בתוך שנה, הופך חקיקה זו לפגומה מיסודה.
משמר הדמוקרטיה הבהיר כי אין לכנסת בעיית לגיטימיות בחקיקה בשל פיזורה. זאת בשונה מבעיית הלגיטימיות לממשלת מעבר אשר אינה נהנית מאמון הכנסת. מחד גיסא, הכנסת נהנית מאמון הציבור עד לבחירת הכנסת הבאה ועל כן לכנסת המנדט לאשר פעולות חריגות, שאינן בהגדרה פעולות שוטפות, של הממשלה. מאידך גיסא, עולה השאלה, האם לכנסת אשר פיזרה עצמה בפעם השנייה באותה שנה, עומדת אותה רמת אמון לבצע מהלכים חוקתיים משמעותיים כשל כנסת "נורמטיבית"?
בנסיבות הנוכחיות מתווה לשינוי שיטת הבחירות מעלה תהיות של ממש בנוגע לעיצובו הפרסונלי. חקיקה מעין זו, לדעת המשמר, הגם שאינה מונה במפורש את שמותיהם של האנשים אליהם כוונה, עלולה להיתפס כפרסונלית בשינויים המחייבים. ניתן לטעון כי חקיקה מעין זו המתאימה את החוק ורותמת אותו לצורך מאבק דמוקרטי על ראשות השלטון איננה לגיטימית. לא כל שכן חקיקה הרת גורל כשינוי שיטת הבחירות. החוק אינו יכול לשמש ככלי פרטי בידיהם של המועמדים המובילים להרכבת הממשלה לצורך פתרון סוגיות פרסונליות נקודתיות. כדי להכשיר חוק מעין זה, וכדי להתמודד עם הטענה ל-"חוק פרסונלי", נידרש, לכל הפחות, לקבוע כי החוק יחול רק החל מהבחירות הכנסת ה-24.
מעבר למהות החוק, יש להסתייג מאופן החקיקה הצפוי לתיקון מעין זה. ראשית, הכנסת נמצאת תחת כבילה טכנית למגבלות אותם היא עצמה קבעה בחוק היסוד. בעניין זה נדרש אישור של 61 חברי כנסתבכל שלוש הקריאות על מנת לבצע את השינוי החקיקתי. יתרה מזאת, גם אם הכנסת תשיג את הרוב הדרוש, חובתה לוודא כי התיקון יתבצע בהליך חקיקתי הולם. נקבע כבר בבג"ץ מגדלי העופות (ולאחרונה בבג"ץ קוונטינסקי) כי אחד מהעקרונות המהווים עקרונות יסוד בהליך חקיקה הוא השתתפות חברי הכנסת. השתתפות זו נמדדת לא רק באפשרות הפיזית אלא גם בזו המעשית להבין את הצעת החוק ולגבש את עמדתם. לגישתנו, בזמן הקצר שבו תעלה הצעה זו, ותוך כדי הכאוס הפוליטי שבו נמצאת המדינה, אין לחברי הכנסת הזמן הדרוש לגבש עמדה רציונלית באשר לשינוי שיטת בחירות.
מעמדם של חוקי היסוד מחייב את מרב שיקול הדעת האפשרי בכינונם של חוקי יסוד או בתיקונם )כעולה מעניין בג״ץ סיעת חדש). סוגיה זו אף מתחדדת כאשר מדובר בשינוי שיטת בחירות. לשינוי שכזה נודעות השפעות על קשת רחבה של תחומים במערכת הממשל הדמוקרטית. יש לציין כי שיטה זו נבחנה הלכה למעשה בישראל, בין השנים 1996 ל-2003 ,והיא נכשלה והוחלפה.
שינוי שיטת בחירות מהווה שינוי משמעותי באופייה של הדמוקרטיה הישראלית. שינוי שכזה נדרש לעבור בחינה ובדיקה קפדנית שכן קיימות לשינוי שכזה השלכות רבות. שינוי שיטת הבחירות מהווה עניין מהמעלה הראשונה ואין הוא יכול להיבחן בהליך מזורז וכלאחר יד ומעל הכל אין הוא יכול לבוא כפתרון פרסונלי לפתרון בעיה נקודתית.